פיגור בלוח הזמנים 

רקע

לפני מספר ימים (10.12.24) אישר בית המשפט המחוזי תובענה ייצוגית של יבואן נגד רשות המיסים. התביעה עוסקת באופן חישוב קנס הפיגורים בקשר לדרישות גרעון מכס, מס קניה ומע"מ שמוציאה רשות המיסים (1). 

בית המשפט קבע שאופן החישוב של רשות המיסים עד היום היה שגוי (לרעת היבואנים), המכס אינו מוסמך לדרוש קנס חמש שנים אחורה, אלא רק ממועד הגרעון ואילך. 

מה היה סיפור המקרה?

כרקע כללי נציין, כי רשות המכס מוסמכת להוציא ליבואנים דרישות גרעון רטרואקטיביות, עד חמש שנים אחורה, לתשלום מכס, מס קניה או מע"מ שלא שולם. דרישות גרעון יכולות להיות מסיבות שונות, כגון טענה לטעות בסיווג, טעות בהערכת הטובין, פסילות תעודות מקור, ועוד ועוד.

כאשר רשות המכס מוציאה דרישות גרעון, הן כוללות את קרן החוב (מכס/מס קניה/מע"מ, לפני העניין), ריבית והצמדה על פי החוק (ממועד בו היה צריך לשלם ועד להוצאת החוב), ורכיב שנקרא "קנס פיגורים" והוא שעומד בלב התביעה הייצוגית עליה נספר כאן. רכיב זה נגבה מכח חוק שנקרא חוק המסים (קנס פיגורים), תשמ"א-1981.

במשך שנים, נוהגת רשות המכס לדרוש תשלום קנס פיגורים מהמועד בו היה לכאורה צריך לשלם את החוב (עד 5 שנים אחורה), ועד למועד הוצאת הגרעון. רכיב קנס הפיגורים הוא פוגעני הרבה יותר מריבית והצמדה, שכן רכיב קנס פיגורים מגדיל את החוב בערך ב-20% בכל שנה. 

במסגרת התביעה הייצוגית, טענה היבואנית, כי על פי החוק, אסור לרשות המכס לדרוש קנס פיגורים 5 שנים אחורה, אלא רק ממועד הוצאת הגרעון וקדימה (עד התשלום בפועל).

לאחר הגשת התביעה, הודיעה רשות המכס היא תשנה את המדיניות ותדרוש קנס פיגורים החל משבוע לאחר היבוא, ולא ממועד היבוא (דחיית קנס פיגורים ב-7 ימים). רשות המכס התנגדה לתביעה הייצוגית וטענה כי מועד תשלום המס הוא מועד היבוא, ומשם היא מוסמכת לדרוש קנס פיגורים, עד לתקופה של חמש שנים.

מה פסק בית המשפט?

בית המשפט החליט לאשר את התביעה כייצוגית כבקשת היבואן. בית המשפט קבע כי מטרתו של קנס הפיגורים הוא לאכוף תשלום על החייב בגין "פיגור" בתשלום, על כן הגיוני שקנס זה יידרש רק ממועד הוצאת הגרעון וקדימה (עד שהחייב משלם), ולא חמש שנים אחורה, שכן לא מדובר בעונש. 

בית המשפט ציין כי אמנם קיים חשש שיבואנים יתחמקו מתשלום מיסים כשהם יודעים שהסנקציה תהא רק ריבית והצמדה ולא קנס פיגורים, אך האמצעי הנכון לטפל בכך הוא הליך מינהלי ופלילי, ולא הגדלת הקנס האזרחי. 

בית המשפט ביצע השוואה לדיני מיסים אחרים כמו מס הכנסה, מע"מ מקומי (שאינו ביבוא), ושם לא מוטל קנס פיגורים רטרואקטיבי 5 שנים אחורה, אלא רק ממועד הוצאת השומה, וגם שם קיים חשש שנישום יתחמק מתשלום מס כשהוא יודע שהסנקציה היא רק ריבית והצמדה וללא קנס. 

בית המשפט הוסיף עוד, כי לא הגיוני לטעון שביבוא אירוע המס הוא היבוא, ומשם גובים קנס פיגורים, בעוד במס הכנסה אירוע המס יהיה השומה ורק משם גובים קנס פיגורים, ולא מועד ההכנסה של הנישום, שנים אחורה. 

בית המשפט העיר, כי גישת רשות המכס, לפיה ברירת המחדל היא שהיבואן חטא ולכן מגיע לו קנס פיגורים, ובמקרים המתאימים יבוטל הקנס בשל תום לב- קשה מדי. בית המשפט קבע כי הגישה צריכה להיות שונה.

בית המשפט קיבל באופן עקרוני את טענת המכס, כי דיני המכס והיבוא שונים משאר דיני המיסים בהרבה פרמטרים, אבל אין סיבה להבחנה הזו בקנס הפיגורים. 

בית המשפט הסתמך על פסיקת בג"צ בנושא יגאל שגיא (2), שם נקבע כי רכיב קנס הפיגורים במע"מ מוקפא בשלב ההתדיינות המשפטית ולא גדל. בית המשפט קבע כי אם כך, על אחת כמה וכמה שלא הוגן לדרוש קנס פיגורים בשלב בו טרם יצאה השומה. 

על כן, אישר בית המשפט את התביעה כייצוגית, קבע כי בקבוצה ייכללו כל היבואנים שנדרשו לשלם קנס פיגורים בשנתיים האחרונות, וחייב את המדינה בתשלום הוצאות של 40,000 ש"ח.

מה ניתן ללמוד מן ההחלטה?

ראשית, אין מדובר בסוף פסוק, שכן המדינה יכולה לערער לבית המשפט העליון, משום שמדובר בסוגיה משפטית "טהורה" ופחות עובדתית. כמו כן, מדובר רק בשלב אישור התביעה כייצוגית, ומכאן ואילך תתנהל התביעה עד להכרעה סופית בפסק-הדין.

יחד עם זאת, פסק-הדין מהווה רעידת אדמה בכל הנוגע לאופן חישוב קנסות הפיגורים במכס, מס קניה ומע"מ יבוא. אם עד היום, דרשה רשות המכס קנס פיגורים חמש שנים אחורה, מכאן ואילך היא תיאלץ לשנות מדיניות ולגבות קנס רק עתידי. 

סוגיה זו מתחדדת גם כשמדובר בגרעונות מע"מ יבוא בלבד (ללא מכס או מס קניה). בגרעונות כאלה, היבואן לרוב אדיש לשאלת קרן המע"מ, בהיותו עוסק מורשה הרשאי לנכות אותה כמס תשומות. על כן, רוב הדיון בתיקים כאלה הוא על שאלת ריבית, הצמדה ובעיקר- קנס הפיגורים.

הפניות:

(1) ת.צ. (עניינים מינהליים-מרכז, לוד) 38663-07-21 ב.ג. אילנית שערים ואלמנטיים אורבניים  בע"מ נ' רשות המיסים, החלטה מיום 10.12.24, כבוד השופט שמואל בורנשטיין. היבואנית יוצגה ע"י משרד גולדפרב זליגמן. רשות המיסים יוצגה ע"י פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי). המדינה רשאית לבקש לערער לבית המשפט העליון. 

(2) בג"צ 9901/01 שגיא נ' מנהל אגף המכס ומע"מ (10.8.03).